אחמד אל-מג'אידה מנסה לשקם את ביתו הצנוע בחומר וחלקי חומרים (מוחמד סולימאן)

אחמד אל-מג'יידה, אב בן 30 מח'אן יונס שבעזה, בונה מחדש את ביתו מחימר. הבטון שבו קיווה להשתמש הפך למותרות, כאשר מחירו האמיר ל-250 דולר לשק של 50 קילוגרם, לעומת 7 דולר בלבד לפני המתקפה ההרסנית של ישראל.

לאחר 14 חודשים של עקירה, אל-מג'יידה מרכיב חדר קטן עבור אשתו ושלושת ילדיו בשכונת אל-מאוואסי, תוך שימוש בשאריות שהציל מהריסות ביתו שנהרס.

״לא רק שנאלצתי לפנות את ההריסות בידיים, אלא גם חיכיתי לחומרי בנייה שייכנסו לעזה. אבל הם מעולם לא הגיעו,״ אמר אל-מג'יידה, פניו מסמנות עייפות.

בעזה כולה, אכזריות המצור מורגשת בכל פינה. משפחות כמו זו של אל-מג'יידה נאבקות במחסור בחומרי בנייה בסיסיים, בעוד בתי החולים פועלים על סף קריסה. מחסור בדלק משתק את התחבורה, ומערכת הבריאות נותרת נאבקת על חייה.

״זו לא החיים שדמיינתי כששמעתי על הפסקת האש,״ אמר אל-מג'יידה. ״הכיבוש השאיר אותנו ממתינים. כל חיינו תלויים במה שהם מאפשרים לנו לקבל.״

בתי החולים נפגעים הכי קשה

הפסקת האש השברירית, אף שהביאה הקלה זמנית, לא הובילה לשיפורים משמעותיים בעזה. יותר מחצי מיליון עקורים שהחלו לשוב לצפון עזה בחודש שעבר נדהמו מהיקף ההרס.

למרות הבטחות לסיוע וחומרי בנייה, ישראל הגבילה באופן שיטתי את כניסת האספקה החיונית מאז שההסכם נכנס לתוקף ב-19 בינואר.

בתי החולים והמרפאות סובלים ממחסור חמור במשאבים. ״מערכת הבריאות נמצאת במצב קטסטרופלי ולא חלה בה שום שינוי מאז כניסת הפסקת האש לתוקף, שכן הצרכים החיוניים להחזרת החיים למערכת זו לא היו זמינים,״ אמר ד״ר מרוואן אל-חמס, מנהל בתי החולים השדה בעזה, ל-TRT World.

ישראל אפשרה כניסת 74 משאיות לעזה – שבריר אכזרי ממה שנדרש. ״זה בדיחה. האספקה הרפואית החיונית שהגיעה מסתכמת בפחות מ-0.03 אחוז מצרכי המגזר,״ הוא אמר.

משאית נעה מרצועת עזה דרך מעבר הגבול רפיח בצד המצרי, בתוך הפסקת אש בין ישראל וחמאס, ברפיח, מצרים, 11 בפברואר 2025 (רויטרס/עמר עבד אללה דלש).

עם בתי חולים הפועלים בצוותים מצומצמים ומחסור באספקה רפואית, הרופאים מתמודדים עם לחץ עצום. ״הצלחנו לפתוח מחדש רק מרפאה אחת ברפיח וחלק מבית החולים האינדונזי בצפון. אבל רוב בתי החולים שלנו נשארו סגורים, והצרכים שלנו ממשיכים להישאר ללא מענה,״ אמר ד״ר אל-חמס.

התוצאה היא מצב חמור למגזר. חולים ממשיכים לזרום עם צרכים דחופים, מניתוחים ועד טיפול כרוני – רבים ממחלותיהם קשורות ישירות להפצצות ישראל על הרצועה. אל-חמס ציין עלייה במקרי לחץ דם גבוה, סוכרת ולחץ כרוני בקרב אלו המבקשים טיפול.

בשבוע שעבר, משרד התקשורת הממשלתי בעזה גינה את ישראל על הפרת התחייבויותיה להפסקת האש, שהייתה אמורה לאפשר כניסת 600 משאיות סיוע ביום, כולל 50 משאיות דלק, יחד עם אספקה חיונית למקלטים ולרפואה.

אך ישראל חזרה והפרה את התנאים הללו, תוך שהיא מאפשרת כניסת פריטים שוליים כמו חטיפים ואטריות, בעוד ציוד מציל חיים נחסם.

לדברי אל-חמס, ״המחסור במגזר הבריאות בעזה נותר בשיעור של עד 80 אחוז מצרכיו.״ הוא גם מתח ביקורת על ישראל על כך שלא עמדה בהתחייבותה לפינוי רפואי. ״ההסכם קרא ל-150 חולים לעזוב את עזה מדי יום, אך פחות מ-50 הורשו לנסוע בכל יום.״

חלק מהילדים, כמו הילדה הפלסטינית הזאת, נמנים עם אלה שיכולים לקבל טיפול רפואי הכרחי במהלך הפסקת האש (Reuters/Amr Abdallah Dalsh).

עם הפחתת מספר משאיות הסיוע, עיכוב מאמצי השיקום והגבלת נסיעות חולים, הפסקת הלחימה הזמנית עשתה מעט כדי להקל על הסבל המתמשך. עבור אל-חמס, המיקוד המיידי הוא הבטחת גנרטורים ודלק כדי להבטיח שבתי החולים יוכלו להמשיך לפעול.

המשחק הפוליטי של ישראל

המניפולציה של ישראל על הסיוע ההומניטרי משמשת ככלי פוליטי אכזרי. טלאל אבו רקבה, אנליסט פוליטי, מתאר את חסימת הסיוע על ידי ישראל כחלק מאסטרטגיה להשגת מה שהיא מכנה ״ניצחון מוחלט״ – לא רק באמצעות כוח צבאי, אלא על ידי ריסוק החוסן הפלסטיני.

״זה לא רק עיכוב, אלא צורת לחץ במשא ומתן,״ הוא מסביר, תוך שהוא משווה בין התנאים שהוסכמו לבין המציאות של כניסת הסיוע לעזה.

לדברי משרד התקשורת הממשלתי בעזה, רק 8,500 משאיות אספקה הורשו להיכנס לעזה – הרבה מתחת ל-12,000 שהובטחו מאז תחילת הפסקת האש.

אבו רקבה מציע שישראל שואפת להאריך את השלב הראשון של הפסקת האש תוך הימנעות מוויתורים פוליטיים וצבאיים עמוקים יותר.

״הגישה של ישראל היא להשתמש בכלים הללו כדי לכפות על חמאס להיכנע,״ הוא אומר, ומציין שבעוד שחמאס נותר מוחלש צבאית, הוא עדיין מחזיק בהשפעה משמעותית בשל שורשיו האידיאולוגיים.

האנליסט מאמין שישראל תמשיך להגביל את הסיוע ולעכב את מאמצי השיקום כאמצעי להפעיל לחץ נוסף על חמאס. ״זה חלק מהאסטרטגיה הרחבה של ישראל ליצור תנאים שידחפו את הפלסטינים לעקירה מרצון, למרות התנגדות מצרים להעברה כפויה,״ הוא אמר.

בעוד הפלסטינים נאבקים לבנות מחדש את חייהם בין ההריסות, הסיוע שמחלחל דרך מחסומי ישראל מיועד להישרדות, לא להתאוששות. ״ישראל הבהירה את סדר היום שלה: הם דוחקים את חמאס ואת תושבי עזה לפינה,״ סיכם אבו רקבה.

הפסקת האש היא לא יותר מהפוגה בהפצצות הפעילות. המצור נמשך – שקט, מחושב והרסני.

כתבה זו פורסמה בשיתוף פעולה עם Egab.

מקור: TRT World